על גבעה זו המחורבנת
מיקמו עלי את הכוונת
כשאני וחבריי, לעזאזל
תקועים בתוך מפלצת של ברזל
נשלחנו להילחם באחינו עשו
למען מניעים של כתר מתועב
ושכולם שם מסובים לסעודה אחרונה
את גורלנו חורצים על כוס של יין וגבינה
צולבים שורפים ת'בנזונה
ועל כך מושתתת מדינה
בינתיים נותרתי אני בלי חברים
הם נשרפו והפכו לכם לגיבורים
כי ככה זה אצלנו, יש כלל
בחור מעולה ישמש כחלל
ואילולא הריק היה אותנו כך ממלא
ודאי היה נכחד כבר עמנו הגולה
שלראשו הניח את נזר צורריו
ולגימור מושלם ענד גם את מיטב בניו
וכאיילת חן הרוקדת בכרמים
מענטז הוא מול כל משפחת העמים
מתחזה לשה תמים, מתחנן לרחמים
אל נא תשחטוני, אדומים
והנה וידוי מביש למדי
הקיים, באחריות, גם בליבם של ידידיי
כי ניצוץ של קנאה ניצת בלבי העברי
והוא נובע עקב הילתו של חברי
אשר זכה מידי שמים להיספר
כגרגר אפר באירוע המיוחצן ביותר
ובכיתה של נכדיי לא קם מעולם
פולמוס או ויכוח בעניין זה המסוים
ונהיר ומובן הוא לכל בני דורם
איזה מוות הוא הכי קדוש ורם
והדם שהרווה את אדמת אירופה כמים
אדום מדמי שהוקרב על גבעה ליד ירושלים