|
מתכווצת, מתפתלת, מעווה את פנייך
מיחושים בבטן זוחלים אל רגלייך
לפני השינה, להיזכר מנסה
אך פניו אינם עולים - רק חלקים מטושטשים
והוא חושב שליבך אצל אחר
אבל את אותו שומרת - לעיתים משכירה
רוצה לתת לו את עצמך במתנה
שפתו שואלת - אך שלך אינה עונה
שירדוף את דמותך, שיחפשך בלילות
את תמשיכי לשנוא את הבנות
שמלטפות את נשמתו, זוכות לחיוכו
כשכל שנפשך שאלה - לאחוז בידו
הוא כל כך יפה, והקרקע בתולה
בלעדיו את עצמך חשה אומללה
אולי הוא הגבר הנכון
שיגרום לאותה תחושת שיכרון
אולי הוא אשליה, משחק תעתועים
שטלטל את ליבך, רק לכמה רגעים |
|
|
"אם הוא לא
יודע, והוא לא
יודע שהוא לא
יודע, הוא טפש,
גרשוהו.
אם הוא לא יודע,
והוא יודע שהוא
לא יודע, הוא
ילד, למדוהו.
אם הוא יודע,
והוא לא יודע
שהוא יודע, הוא
ישן, העירוהו.
אם הוא יודע
והוא יודע שהוא
יודע, הוא חכם,
חקוהו."
זאטוטה
פסיכודלית מצטטת
שיר שלימדו אותה
בכיתה ב', אבל
עד היום לא
מבינה את
משמעותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.