לחוש כל מילה חודרת שלך
לשאוב את היהירות שבך
לנסות לשבור את הזכוכית המפרידה
את אותה בדידות רובצת, מפחידה
לגעת בשפתיים, שיכלאו את המילים
כמו למרק חטא שאינו אסור - אך נמצא שם שנים
ללטף עוד שערה שחורה מכאבה
להדליק את האור שבליבי לפתע כבה
לדקור עם סכין את המתח ההורג
את המשפט ההוא, שמן הכלל חורג
לטייל בין שתי עינייך המביטות
שיודעות מה הן רוצות, שבין רגע מחליטות
להרוג את היצר הרע
שמתחבא כרוצח בלב המערה
לתת את הלב כשהוא עוד פועם
להביט אל הירח - הוא עוד זועם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.