רצוני לומר, להדגיש ולהאיר כי אין מדובר באבי מולידי, אלא באב
אחר - שאין לו קירבת דמים אלי ואף לא תרם לחינוכי בילדות.
בעקבות שאלות שנשאלתי ורעיונות שנרמזו חשוב לי לחזק: אבי,
שדמו זורם בעורקיי, היה ועודנו אדם טהור, מודל לחיקוי ומעורר
הערצה במובנים רבים; גם אם, ככל ההורים, אינו מהווה דגם מושלם
להורות כפי שהיא צריכה להיות בעיניי.
אבי
אחרי שארצח אותך
בך מקרוב אתבונן.
"האם זו דרכה של מפלצת,
להשמיד את יוצרה
על שעשנה כן?"
אוותר לבדי, מעונה
במצב הרגיל הרי
אני מדבר, ואתה לא עונה.
כעת שתיקתך אכן חותכת
ולא רק בפני
לנצח נצחים מתמשכת.
כקבע אליך אנסה להגיע
מביט בך וממתין
לתגובה שלעולם לא תגיע.
ואותו גוון עורך הלבן כרגיל
כמו גם הבעתך הכעוסה
ומבטך החלול, המבהיל.
אבי
ידעת שלא אוכל
לחיות ללא עזרתך.
"על כן הרשית לעלוב כמותי
בקלות כזו
להמית אותך?" |
