אני רואה אותו,
אלוהים.
אני והוא,
על מזרן,
צמודים, חמים.
מזיעים ושורטים.
אני נאבקת.
והוא מכניע.
החולצה עוד שניה
נפרמת.
הוא מחייך,
חיוך של ניצחון.
אבל אני חושבת
שבינינו אני המנצחת.
הוא מעליי
וזה כבר לא עימות.
אלוהים,
מה לעשות.
נכנעתי.
אבל בינינו, אני ניצחתי.
גם אם זה רק על המזרן...