[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידן קרן
/
לחיים

רוי אהב לשתות. אלכוהול, הוא חשב, בכמות מספקת, יכול להיות
תירוץ לכל דבר כמעט. אם הוא שתה מספיק הוא יכול היה לעשות מה
שבראש שלו; ויותר, הוא יכול לעשות מה שבזין שלו. בסך הכל אף
אחד לא נמצא בעיר ביום שבת, אם הוא לא מודע למה שקורה שם, כך
שאין ממש קורבנות.
רוי נכנס לבאר, מהנהן לשומר בכניסה שהכיר אותו כבר, והזמין כמה
משקאות בתעודת זהות מזוייפת. הוא שתה במהירות, כמעט לא טועם את
המשקאות כשהם נוזלים - נשפכים, במורד גרונו. כשהוא קם העולם
כבר הסתובב מעט, והוא ראה הכל פעמיים, עכשיו זה הזמן שלי, הוא
חשב. הוא ניגש לבחורה, הוא חשב שאולי הוא הכיר אותה, אולי
מאיפושהו, הוא ראה אותה והתיישב לידה, מתחיל במהרה לשלוח את
ידיו לעברה. אם היא הביעה התנגדות, הוא לא שם לב. והיא לא
הביעה התנגדות. הוא נכנס למכונית של אחיו ונסע למקום אחר בעיר,
איפה שהיו כמה חברים שלו, לא שם לב לתמרורי התנועה בדרך.
דן עמד ליד חברה שלו, ובן ישב על המדרכה עם הרגליים בכביש
ונראה מבועס. ג'ו היה על סמים, אז הוא פשוט ישב משועשע מאחור,
מזיז את הרגליים, ודמיין שהוא דולפין.
בן קם בכעס.
"אנחנו צריכים לעשות משהו!"
"מה קרה, בן?" רוי שאל.
"זה לא עניינך" הטיח בן.
"דן?" רוי פנה אל דן,
דן חייך ואמר "פשוט תשאל את ג'ו"
רוי ממש שנא את ג'ו, גם בגלל שהוא היה מסומם וגם בגלל שהוא
השתמש לו בכל הסמים, אבל הוא הלך אליו ובעט בו מעט. "מה קרה
לבן, ג'ו?" הוא שאל
"אל תתערב במה שלא שלך." כעס בן.
"ג'ו תגיד לי מה קרה!!!" דרש רוי.
"חחחח..." ג'ו חייך וצחק "אני דולפין! לא ראיתי כלום... אני
שחיתי... ואז בן רב עם מישהי על כוכב של לבן, ואז מצאתי יד
גדולה באמצע הג'ונגל..."
"הוא ימשיך ככה שעות עכשיו" נאנח דן.
"זה לא משנה!" צעק בן "אז מה אם היה לי עוד ריב עם ג'ולי, זה
לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות משהו!"
"משהו קיצוני!" בן הטיח את אגרופו בכפו.
"מה אתה רוצה לעשות?" שאל רוי, ולפני שהוא יכול היה לענות עברו
בסביבה שני ילדים קטנים עם ילקוטי בית ספר. רוי סימן שקט עם
האצבע על הפה...
הוא לא חשב על זה כשהם תפסו את הילדים מאחור וגררו אותם,
צורחים ובועטים, לעבר מחסן נטוש שהיה בסביבה שלפעמים היו
משתמשים בו לאורגיות וסתם להתמסטל.
רוי התחיל לחשוב לעצמו שאולי הם לא צריכים לעשות את זה אבל זה
היה מאוחר מדי. הילדים ראו את הפנים שלהם כבר, וחוץ מזה, הוא
לא רצה להישאר מחוץ לחבורה. בטח גם בבית הספר הייתי נהיה פחות
מקובל, הוא חשב. הם נכנסו למחסן וסגרו את הדלת.
"עכשיו יהיה לנו כיף" הכריז בן, עיניו נוצצות בשיגעון
"שניכם, תתפסו אותם" הוא הצביע לעבר בן ורוי.
החברה של דן התחילה להילחץ. דן התקרב למרכז, איפה שהיו שני
הילדים, עדיין מבולבלים. "דן!"
"אל תעשה את זה!" החברה של דן צעקה...
"שתקי" דן חייך "או שאת מעדיפה להיות שם?" הוא הצביע עם הסנטר
אל המרכז, בו הילדים עדיין היו.
החברה של דן, שקראו לה שני, השתתקה.
רוי הרגיש בחילה פתאומית והוא הלך לג'ו ושאל אותו אם יש לו
"חומר", ג'ו אמר שלא, אבל בין הצחקוקים רוי הצליח להבין שיש
חומר מתחת לשולחן בצד של המחסן והוא הלך במהירות ולקח קצת
מהחומרים המסוכנים, מרגיש יותר טוב מיד. החדר הסתחרר עם בן
צורח והילדים צורחים ודן נמצא במרכז וגורר את שני שלא צרחה
עדיין וג'ו מחייך גדול מאחורי הכל. הוא לא ידע כמה זמן עבר.
שניות בשבילו, שנים ארוכות מאד בשביל הילדים שהיו עכשיו כבר
מוכים וכבר לא בכו יותר, הבגדים שלהם מפוחמים וקרועים. בחוץ
השמש התחילה לעלות, עדיין לא מאירה ממש אבל כבר כולה באופק,
כתומה וגדולה.
"טוב חב'רה אני הולך הביתה,", אמר רוי "אני רוצה להספיק לישון
קצת לפני היום הראשון בכיתה ה'."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תביא שאחטה






זה שמעשן את
הסלוגנים מבקש
שאחטה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/4/06 5:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידן קרן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה