"סבא ספר לנו איך הכרת את סבתא."
"בסדר ילדים, אני אספר לכם",  אמרתי, "אני חושב שאתם מספיק
גדולים בשביל זה."

'כל התחיל שישבתי בחדר של יונית וראינו טלוויזיה.
בדיוק היה חדשות ודיברו על איזה פיגוע מחורבן. אז אני חיבקתי
את יונית ואמרתי לה: "אני שונא את כל הערבים האלו. אני רוצה
שכולם ימותו!" ויונית אמרה לי: "למה? אתה לא חושב שצריך לדבר
איתם?" "מה פתאום!!!", עניתי. "הם באים לפה והורגים אותנו! למה
שאנחנו לא נחזיר להם באותו המטבע!?" צעקתי. ואז היא אמרה, שזה
קומץ קטן והשאר רוצים שלום, או משהו כזה. אני לא אוהב להקשיב
לאנשים.

ואז שוב היא דיברה על זה שאני לא מקשיב לה, וזה כאילו שיש
בינינו נתק ביחסים.
ואז נישקתי אותה. נשיקה אמיתית עם כל הלשון, כמו שהיא אוהבת.
ואז, ברגע שסיימתי לנשקה, היא שוב התחילה לדבר. הפעם על זה
שהמע' היחסים שלנו מבוססת רק על סקס. וכמו תמיד אני לא הקשבתי.
אני רק אמרתי שהיא  צודקת אבל, רק אמרתי את זה כדי שהיא
תשתוק.

אבל אז יונית אמרה שאני לא מקשיב לה, וכדי שאני אלך. ואני
הלכתי. מבלי להתווכח.

בדרך הביתה פגשתי את הגר. היא אמרה לי שהיא בדיוק נפרדה מהחבר
שלה, והיא הציע שנצא ביחד. ואני הסכמתי, כאילו אתם הייתם
צריכים לראות את השדיים שלה. אני פשוט הייתי חייב לזיין אותה,
אז הסכמתי.

באותו הערב אני פגשתי את הגר ויצאנו לסרט. אבל כמובן, עם המזל
שלי, נגמרו הכרטיסים. אז הלכנו לאכול גלידה אצל חיים. אל המזל
שלי המשיך ולא היה גלידה וניל. היה רק גלידה תות ורודה. ואני
שונא גלידה בצבע ורוד.

אז אכלנו. אני מתכוון שהיא אכלה. אני רק הסתכלתי עליה. ז"א על
השדיים שלה. כל הזמן הזה דמיינתי את עצמי מזיין לה את הצורה.

בשלב זה היא התחילה לדבר על כמה שהיא חרמנית וכמה שהיא רוצה
שנעשה את זה בשירותים. ואני כמובן, כמו כל נער בן שבע עשרה
הסכמתי. אפילו אם זה אומר לעשות את זה בשירותים של הקניון.

אז הלכנו ביחד לשירותים, וברגע שנכנסנו לשירותים, אתם לא
תאמינו את מי ראינו. בדיוק ברגע שהתחלתי להפשיט ולנשק את הגר,
יונית נכנסה.

כמה צעקות קיבלתי.
אבל אני לא הקשבתי, אני  שונא להקשיב. וכשסוף סוף היא הסכימה
לדבר איתי, היא אמרה שאני צריך לבחור:
או היא או הגר.
אז בחרתי ביונית. למרות שלא היו לה שדיים יפים כמו של הגר. ואז
הגר הלכה. היא כנראה נעלבה.

נשארתי לבד, עם יונית. בשירותים, במקום שבדיוק עמדתי לזיין את
הגר.
ואז יונית נתנה לי סטירה. היא אמרה לי שהיא לא תסמוך עלי יותר
בחיים, והלכה.

אז נשארתי שם לבד. רציתי לקבור את הראש שלי באסלה ולהטביע את
עצמי למוות. ואז הבנתי כמה אני באמת אוהב את יונית ורצתי
אחריה...
ואז בדיוק פגשתי את נחמה ואנחנו ביחד עד היום."

"אז ככה פגשתי את סבתא, ילדים", אמרתי לנכדים שלי.
"אתה לא מתגעגע להגר או ליונית?", שאל הבכור.
"אצל הגר גילו איידס באותו שבוע, והיא נפטרה לפני 30 שנה.
ויונית...", שתקתי לרגע. "יונית התאבדה כמה ימים אחרי שראתה
אותי עם הגר", הייתה עוד שתיקה, "אני ממש אהבתי אותה."

"אבל אתה עדיין אוהב את סבתא?", שאל הצעיר, "למרות המצב
שלה?".
"כן." ואמרתי לרופא לנתק את המכשיר ההנשמה.