אהוד סמין / מפגש לילי |
מנידים צלליותיהם.
גם סלעים על חוף הים
לובשים צורת אדם.
וגל אחר גל,
שוטפים את עקבות ההלך,
הפוסע אל תקוה בדויה.
ונוגה ממעל מוביל ומתעתע,
את הנפש הכמהה למגע.
ויש לעיתים תצלח הדרך
וגוף בגוף נפגש.
וקרן ירח תאיר יד מגששת,
ושפתיים נוגעות כמעט.
ונפש בנפש לרגע מתערבבת
ועולם צופה נחרד.
וכאחת דמות מדמות נפרדת
ובבואה מחישה צעד
אל תוך צללית עץ נרעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|