נעמי שטיינמץ / כלובים |
בספקטרום של הקשת,
כמו אלף רטיות
אשר חוסמות את המחר.
הן לא נותנות לטבול רגליי
בתוך מעיינות האושר,
הן כובלות ומשאירות סביבי
קליפות של טעם מר.
קירות של עובש וענן אבק
הסתירו לי את האופק
ולבי ימשיך לכמוה,
לערוג אל המרחב...
כמו ציפייה לגעת באמת
אשר בפנים פועמת,
כמו פרחי הבר אשר כלואים
בתוך כלובי זהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|