היום יש מגדלי-לייזר. היום יש.
אבל אני רק מתפלל שתהיה לי שוב הגיטרה הישנה והשבורה שלי.
איך ניפצתי אותה בהופעה באיצטדיון על אשה.
לא הכרתי אותה.
סיפרו לי שהיא הייתה מאכילה חתולים בשכונה הישנה שלה בשנות
החמישים, כשהיינו משחקים מחבואים או סתם גולשים על הגלים.

היום יש אסיפות של נבחרי-העם. אבל למה לך לרצות שיהיו לך
כנפיים? אתה לא ציפור - אתה רק יורד מטה ומטה במדרגות החיים אל
החדר שלך, המסודר.
מה אתה רוצה להיות?

אתה רוצה לגמור כמוה? שינפצו עליך גיטרה ישנה?

היום יש חבר-נבחרים.
אסיפות-עם.
אנשים גדולים עם שפמים שמגיעים עד הרצפה אבל חוסר-יכולת להרים
את עצמם מהרצפה.
מזייפים כשהם פורטים על היוקללי שלהם.

זהו, אני לא אחיה יותר.
אני אלך לקפוץ מהגשר ואני רוצה שתבוא איתי (יהיה נחמד).
איך נתנפץ על המים הקפואים ונשקע כמו אבן.

נוכל להתעופף כעורבים או להיות נמרים, מה שיבוא קודם.