שרה ואנד / לבד |
האם לכך האדם נועד?
אין נכנס ואין יוצא
את עולמי הפנימי אין איש חוצה
דומעת, רועדת רעבה לחום
כואבת, שומרת לך מקום.
היכן החיבוק, הליטוף, המגע
היכן היכן היא האהבה?
שטויות אל הראש נכנסות ויוצאות
איך אדע שאמיתי הוא מה שעיני רואות
הבחן בי, ראה שאני מיוחדת
אפילו שאיני כזאת, מפחדת
הצל אותי מהבדידות הנוראה
היה לי תקווה, הילה באפלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|