בראשי עולות כמה מחשבות, לא מהורהרות אם כי תכליתיות לחלוטין.
הראשונה היא - עליי להוריד את הכביסה, השנייה - עלי להתחתן
בהקדם, והשלישית - יש לי גרד באצבע.
לפנים הייתי יושבת במרפסת וחושבת מחשבות לא תכליתיות אם כי
מהורהרות. השמים היו אז מחליפים צבעים, מכחול לסגול לורוד.
הייתי מניחה ראשי על כתפי ורואה חזיונות של אגמים גדולים
משתרעים מרגליי והלאה, וספינות הדגל מפליגות בעצלתיים הלוך
ושוב על מי המנוחות של האגם. בכל פעם שקורמורן חוטא היה מצליח
לבלוע את דגו, הייתה דולקת לרגע נקודת אור קטנה במימי האגם,
ואז הייתי שמחה, על שיצא לחופשי סוף סוף עוד אחד, ואולי יבוא
ויעגון על מרפסתי לכמה רגעים.
היום אין לי זמן יותר להרהורים. הטבעת לחצה על האצבע אז
הורדתי, אבל הגרד רק מחמיר.
קבענו כבר תאריך.