דוריס כהן / מות המלאך |
מלאך לבן, את עיניו פקח
גזר את כנפיו והשיל הילתו
השאיר מאחור עולם ומלואו
וחזר למקום בו שכח מעצמו
הרי גם הוא רק אדם, או בעצם שה תמים
ואולי הוא ימצא שוב את מה שאיבד
את דרכו שלו, שוב בה הוא הולך
עת לקחת, עת לקבל
את עצמו הוא כבר שכח לגדל
והנה שוב דרכו היא שלו
ופוסע הוא בה עם כל שללו
ושמח הוא שוב
ושמחים גם כולם
אך אולי בתוכו המלאך
לא נדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|