זה היה שקט עד שנשמעו צעדים.

צעד צעד הם היו נשמעים.

אתה פה? היא שאלה.

כן, ברור... הרי בשביל זה התקשרתי, הוא ענה.

והיא התקדמה צעד צעד בתוך החשכה,

שלפעמים לחישות נשמעו, אבל לרוב שקט כאלו היא כולה לבדה.

אתה פה, נכון? שאלה לבדיקה.

כן, ברור שאני פה, הרי התקשרתי, ענה.

והיא המשיכה להתקדם וכמעט הגיעה לסוף,

והנה הוא הופיע, באותה הדמות.

אז מה רצית? שאלה.

לעשות משהו שלאף-אחד לא יצא, ענה.

ולפתע, משום מקום, היא חשה בנפילה, בצעקות שיצאו מפיה,

בהתנגשות באדמה, ובמשפט האחרון שמישהו אמר לה.

לאף-אחד לא היה את האומץ להרוג אותה, חוץ ממנו,

זה שאהב וגם שנא, זה שנפגע ועכשיו גם פגע.