New Stage - Go To Main Page


ונמצאת עם דף עריכה ריק.
אין מה לכתוב עליה שלא כתבתי.
היא מפחדת מכם ואתם כועסים שהיא מראה משהו שהוא לא חיוך.
והיא מרגישה שהיא מתרחקת מאחת מכם ומשום מה הפעם זה לא הכי
מפריע לה.

ואני מנסה שוב לכתוב קטע על הילדה שמאחורי הוילון שאומרת לי
ללכת.
ואז אני נזכרת שבדירה בראש-העין
הייתי נוהגת להסתתר מאחורי הוילון
ואומרת לאח שלי ללכת להתחבא גם כדי שאמא לא תמצא אותנו.
היא תמיד מצאה את אח שלי ולי היא נתנה את ההרגשה
של היי ניצחתי! למרות שידעתי שהיא ראתה לי את הנעליים.

ואני כבר לא מדברת על ילדה שמסתתרת מאחורי הוילון ואומרת לי
ללכת.
אני מדברת על עצמי על הבעיות שיש לי.
ואתמול ביקשתי מחברה שתעשה את השאלון שחברים עונים על חברים.
והחלטתי היום אני שמה אותו אז הינה החלק השני של העידכון.

והילדה הקטנה מסתתרת מאחורי הוילון צוחקת ואומרת לי שזה בסדר.
אני יכולה ללכת היא תחכה שאני אחזור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/4/06 1:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מלאני קרמניצקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה