[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ממעמקי הנפש שלי פורץ זכרון
שניסיתי להטמין לשווא עמוק בפנים.
הוא מטפס מריר ואפור,
מנצח את השגרה האדישה ואת האדישות השגרתית,
עולה עד לעיניים המחייכות שלי,
ונשפך מהן החוצה, שוטף איתו את כל האשמה.
האשמה ---
האשמה רק היא נשארת היא,
לא משנה מה אורך מסלול הריצה של הזמן האלוף
שכהרגלו מנצח את כולם ומגיע ראשון לקו הסיום.
.."לא כל אחד מת גיבור, אבל כל אחד מת"..
.."לנו אין גיבורים אלמונים"..,
אבל יש אלמונים שיחד איתם נטמן הזכרון ואדי האשמה -
אותה ההיא, הראשונה,
מזכירה איך נשכחו הזכרון, הרעות והאהבה,
זו כבר הפעם השניה.
ומחרתיים או אולי ביום אחר גם אני אשכח מפה
עם הזכרון הכואב והאיום שנשאר כבר עכשיו רק שלי.

-לנדב-
24/04/01 התשס'א (יום הזכרון), ירושלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך נוסע פיל
לאילת ?
(במשאית רחבה)
איך נוסעת
ג'ירפה לאילת?
(במשאית גבוהה)
איך נוסע חמור
לאילת?




עם אשת !


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/01 11:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע גימל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה