הורים מתגלים כמשענת קנה רצוץ,
על הפעוטות חסרי הישע שמים קצוץ.
לוקחים הם חלק בברית
דמים שמטרתה להכרית.

בתפקידם מועלים וקוראים למוהלים.
לא מבינים העוללים מדוע בהם מתעללים.
לו היה בידם להחליט
לא היו מוצאים בכך כל תכלית.

אך מילה להם - אין, לא שמים עליהם זין.
האורחים אינם ערלי לב, עוצמים הם עין.
שמחתם בכאב התינוקות מהולה,
עת מעלים אותם לקורבן שוועתם השמיימה עולה.

ואני חש חובה
להרהר במצווה,
לחשוף את הפגע.
חושב על עצמי לרגע

קט, לא שלם.

מתוך מחרוזת "השלמה"