[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קבעתי עם החבר'ה בכיכר ציון בארבע וחצי, האמת שאני לא ממש מכיר
את מרכז העיר.
שאלתי אנשים איך אני מגיע, כל אחד הפנה אותי למקום אחר.
שאלתי עוד מישהו. כשהוא ניסה להיזכר בדרך שמתי לב שהוא נראה לי
מוכר, לא יודעתי מאיפה.
כשסיים להסביר לי והודיתי לו, אמרתי שהוא נראה לי מוכר.
"כן, בדיוק על זה רציתי לדבר איתך, אני אלווה אותך קצת."
התחלנו ללכת. הוא היה קצת יותר גדול ממני, בטח לפני גיוס, או
ב-יב'.
הוא לא היה בצופים, ולא מהבית ספר, גם לא שכן לשעבר. לא מצאנו
מאיפה אנחנו מכירים, נפרדנו לשלום, הייתי משועשע מהסיטואציה.

אחרי חמש דקות פגשתי את החברים בכיכר ציון, חיכינו לגיא שהתעכב
כרגיל והלכנו לאכול, להחליף חוויות.
זה עצוב, שאנחנו נמצאים כל כך הרבה שעות יחד בלימודים כל יום
ובכל זאת לא יודעים מה קורה אחד אצל השני.
אני מתגעגע לימים של פעם, כשהיינו נפגשים וצוחקים, ומדברים.
כשלכל אחד הייתה כתף לבכות עליה, וטרמפ הביתה כשההורים לא היו
בעיר, דווקא הדברים הקטנים שהיו הכי חסרים לי.
פעם, כשהיינו חברים טובים באמת, שמחתי לראות אותם.



שבוע אחר כך היה פיגוע לא רחוק מכיכר ציון, המון פצועים, כמה
פצועים קשה, והרוג אחד.
ניסיתי להיזכר איך קוראים לבחור שעזר לי למצוא את הכיכר לפני
שבוע. לא יודע למה, פשוט נזכרתי בו פתאום.

קמתי בבוקר יום שישי, יום אחרי הפיגוע, שהיה בשעות הערב.
העיתון, שהיה גדול גם ככה בגלל יום שישי היה עמוס עוד יותר
מבד"כ בגלל הפיגוע.
השם של ההרוג הותר לפרסום.
גד. קראו לו גד. לא יכולתי לזוז.
בהיתי בתמונה שלו בעיתון, התקשתי לעכל את זה.
גד, שעזר לי למצוא את הכיכר נהרג אתמול בפיגוע.
הרגשתי ריקנות, לא ידעתי למה, מאיפה לעזאזל אני מכיר את גד?
השאלה הזאת כבר לא באמת עניינה אותי, זה כבר לא חשוב עכשיו.
עכשיו, הוא כבר לא כאן.


לשי







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המחשב שלי מאוד
טיפש! הוא כל
הזמן קורא לי
בשם של אח שלי,
באמת, תסתכלו
בצד, הוא אומר
לי "שלום".

בלונדינית מנסה
להבין מה אח שלה
מוצא במכונה שלא
יודעת לייבש
שיער.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/3/06 9:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב דניאלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה