כל הדרך לא מפסיקה את לשוטט במחשבותיי,
כל הדרך לא הפסקתי להסתכל בתמונתך,
דמיינתי את פנייך מולי ואותך מחבקת,
אומרת לי, "שהכול יהיה בסדר, מותר להתגעגע..."
"אני אחכה!" היא אומרת
בזמן שאני יושב כותב לך שורות,
נשימתך מורגשת בעורפי,
נוכחותם מורגשת בחדרי,
פנייך מצוירות לי כאן בין השורות,
"איפה את?!" אני שואל ועונה,
רחוק, אולי מתגעגעת ואולי שוכחת,
אולי שם ואולי כאן,
לא ידוע מה פחד עלול לעשות,
אבל את מורגשת חזק בכל פינה,
בגופי שרועד במעלה זיכרונותיי,
ליבי צועק את נפשו אליך,
ואומר אל תדאג,אתה רק מתגעגע...
נכתב במסע שלי להודו, בטיול קצרצר למולדת שעשיתי לפני הפיכתי
לרכוש צה"ל!
16.12.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.