השערות קטנות שמקננות בקצה בית החזה שלי
נופלות בלי קול ומנפצות מסך שלו של מים
ריח של סוכר שרוף זה חייב להיסחף -
עכשיו ולעולם לא, אני נשארת מהצד שלי
החורף לא אמיתי מספיק, עדיין
וזה האמצע כבר.
אנחנו ממשיכים לטוות חוטים והשעון דופק
ומגלגל את חוט הזמן במעגל.
הפתעה!
מכל פינה יוצאים - יוצאות אבנים שזרקתי
בתחתית באר.
קול נפץ!
ואיך זה מתחלק לצורות
כמעט שלמות.
(אני לא מספיקה לעשות את זה)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.