"כל מה שאת עושה אני עושה טוב יותר"
Any thing you do, I can do better

גם בערב אני משחזרת את פרטי שיחת הבכי האחרונה. אני לא נרגעת.
אחרי שסיפרתי לעצמי ולכל מי שהסכים לשמוע ולאחר ששמעתי את כל
התגובות הנלעגות, גם אז הרגשתי שאני סולחת לך.
יעל השכנה שלך מלמטה סיפרה לי על אותו מכתב אהבה שכתבת לשלומית
ושמסרת אותו ליעל על מנת שתשמור כדי שחלילה לא אתקל בו. מה שאת
לא יודעת זה שנתקלתי בו ובבאים אחריו עליו סיפרתי לך רק לאחר
שמסיבת יום ההולדת שלך הסתיימה.
לפני חודש בכית בעצב רב וסיפרת לי שמאז היותך ילדה קטנה
ומבוהלת, איש לא חגג לך מסיבת הפתעה. אני חייכתי אליך ברוגע
ניסיתי לנחם אותך ואמרתי שאני בהחלט לא יכולה להבין את התחושה
הזאת כיון שגם אני לא חגגתי לעצמי מעולם מסיבת יום הולדת הפעם
היחידה הייתה מסיבת הבת מצווה אולם לאחר מכן לא כלום רק
תזכורות סמליות על ידי עוגה צבעונית ומתנה מההורים ומהסבים.
הנעת את ראשך בייאוש כאילו חרב עליך עולמך. לא ידעתי כיצד
להגיב שכן אני לא ממש מתרגשת משטויות כמו השטות הזאת לכן
חייכתי אליך ואמרתי שאני מאמינה שפעם תמצאי לך מישהו שידע
לארגן לך מסיבת הפתעה מוצלחת.
אמרתי ולא ידעתי מה אמרתי.
יום יומיים לאחר מכן המחזרת התורנית: "ריקי הגבר" הגיעה לביתנו
ואמר לי בלשון שניסתה להישמע חד-משמעית, "אני חושב שצריך לארגן
לשיר מסיבת הפתעה", הבטתי בה כלא מאמינה, עד עכשיו היא הייתה
כמו קוץ בישבן, וברגע זה ידעתי שהיא ממש התגלמות הסיוטים שלי.
הישרתי אליה מבט (אחד כזה מפחיד שיגרום לה להבין שאין משמעות
נוספת למה שאני הולכת לומר לה), ואמרתי לה בשקט ובאופן שישמע
ברור" אני לא ממש מתעסקת במה שאת חושבת אבל אם יש מי שצריך
לחשוב על ארגון מסיבה שכזו או לקיים מסיבה שכזו זו אני.", ריקי
נאלמה דום והסמיקה, הרגשתי מעט צער על היצורה האומללה הזאת
שבכוח רב מנסה להכנס אל איזושהי מסגרת חברתית מנסה ולא מצליחה
ואז מנסה בכוח כי היא חושבת שכך יהיה קל יותר ואז מנסה ברושם
וזה הכי פחות תופס. כמה שניות אחר כך החלטתי שאני מארגנת לך
מסיבת הפתעה ולריקי אמרתי באותו טון שקט כדי שלא יהיו לה כל
מיני רעיונות  שהיא מוזמנת לעזור לי אם היא כמובן רוצה. היא
מיד אמרה שאת המנה האחרונה היא תארגן, ונתנה לי כל מיני
רעיונות להפוך את הערב למשהו מיוחד בדיוק כמו במסיבת הגיוס
שלה. שם היא טענה שנכחו מאה אנשים ושהיא דאגה להשקות אותם היטב
וכמה כיף היה והמסיבה הייתה על הגג במרפסת (ממנה הבנתי שהיא
גרה אצל ההורים ואילו אצל דנה חברתה היא רק על תקן אורחת).
הבטתי בה וגיחכתי הבחורה המוזרה הזאת לא מפסיקה לשקר. אפשר
לחשוב שאנחנו הולכות להתחתן ואם כן מה נהיה זוג הומואים???

ואכן ארגנתי, הקניות נערכו ביום המסיבה אני חושבת שהמסיבה הזו
עלתה לי בערך משכורת שלמה,  הגיעו המונים כל מיני חברים עלומי
שם וכל מיני זיכרונות עבר, הגיעו ידידים רחוקים וקרובים וסתם
אנשי לילה ששמעו שיש מסיבה עם שתייה ואוכל והחליטו להגיע.
רק לאחר שקיבלת את כל המתנות ושפתחת את כולן. ורק לאחר שכולם
הלכו, ולאחר שסידרתי את כל הבלגן החלטתי לספר לך על המכתב
לשלומית.


הבטת בי לא מאמינה.
"מה את חושבת לך תגידי, יעל היא גם חברה שלי (למרות שהיא סיפור
בפני עצמו ועוד לא החליטה במי היא בוחרת רק לפני יומיים היא
גילתה שיש בעולמנו הומואים ולסביות ופתאום היא נהייתה חביבת
הלסביות ופתאום היא מכירה את כולם ויודעת הכל על כולם ומסתובבת
במקומות הנכונים ולא מפסיקה להזמין את כל שוכני המועדונים
לסיבובי משקאות). במקום להתמודד איתי התקשרת אליה וצעקת עליה
בטלפון ולאחר מכן צעקת עלי והאשמת אותי בהרס המסיבה.
אז עכשיו אני אשמה???
דונה ווילנד התפללה שיהיה בה הכוח להמשיך הלאה, והסבלנות לנסות
שנית, ותקווה לחלום חדש המצפה לה, ואולי גם הזדמנות להצליח
(ואני שואלת להצליח במה), אבל הכי היא מבקשת תבונה להתבונן אל
המחר. אלוהים למה לא למדתי את הדברים של הגברת הזאת