לקחתי עוד קצת.
חשבתי שנגמלתי.
הרגשתי את הקירות מדברים אלי,
לוחצים עלי.
קח אותי.
קח אותי.
מתכווצים עלי עם דוקרנים שמתים להרגיש את בשרי,
לקבל שפריץ...
דם.
לא יכולתי,
זה חזק ממני.
אני שונא את כולם.
כולם בשחור אפלולי,
כמו בסרט אימה קדחני.
העיניים מתחילות להסתובב, הכל בהיר,
חייב חייב לקחת, עוד קצת,
זה לוחץ אותי,
אני לא שולט בזה,
חסר אונים.
כמו עכבר מעבדה,
אני לא שולט בזה,
לקחתי...

החיים בורוד,
אופטימי פתאום.
הכי ב"היי" בעולם,
חושב עלייך נסיכה שלי.
את אהבת הספיד שלי,
אני אוהב את כולם.
לא עצוב,
שמח,
רק טוב לי.
אני לא חייב לאף אחד כלום.
לא שונא אותך,
אוהב אותך.
מה תגידי
כשתראי אותי שוב חלש?
חסר אונים...
עכבר מעבדה...