גם אם אתה פה, זה לא אומר שאני רוצה בך, מה אתה חושב
שככה תבוא, תכבוש אותי, וזהו - אני שלך? כמו איזו יבשת
רחוקה ולא נודעת.
היה פעם איש חכם שאמר: ''טוב למות בעד ארצנו''
ומה אתה אומר לי, ''אף פעם לא הרגשתי ככה''.
אז יופי לך, בגיל 24 אתה מגלה את האהבה, ממש יופי לך,
להפך, ברוך הבא לעולם הרגש המופלא הזה, תשאר, יהיה
לך כיף, מבטיחה.
אז מה אתה רוצה? אה? לכבוש אותי שוב? טוב, בסדר...
נו, הנה, איזה דגל שמת היום? אדום? כחול? צהוב?
טוב, אז מה עכשיו? זהו, רק לכבוש אתה יודע? נו, מה ציפיתי
ממישהו שגילה את רגש האהבה בגיל כזה ''צעיר''.
תראה, עכשיו אתה צריך גם לטפח את האדמה שכבשת,
אתה לא יכול ככה סתם להתבטל, צריך לנטוע עצים, לסלול כבישים,
לבנות בניינם, אחרת היבשה תדעך, תגווע, תמות.
מה? אתה לא יודע איך עושים את זה?
בן 24 שלא יודע מהחיים שלו כלום.
עזוב, אין לי כוח לפרט, אם אני אתחיל יצמחו לי שערות לבנות
עד שתבין. עזוב, זה לא משנה. רק תעזוב את השטח.
לפני שאתה עוזב, תכבוש אותי עוד פעם אחת, תשאיר הפעם
דגל סגול, זה הדגל הכי יפה מכל הדגלים,
כשתלך אל תסתכל לאחור, טוב?
יהיה לך קשה לעזוב את האדמה הראשונה שכבשת.