חומת מגן אותי עוטפת
חונקת, דוחסת מנסה לגונן
קירות לבנים עוד מרצפת שמוקפת
סוגרים אט אט את שערי המפתן
לחץ אטומי משתרש בגופי
מעורר בי בחילה, דמדומי הוויה
מחנק משתרך לתוך גרוני
נותרתי צונחת בעורי עטופה
עצמותיי פחוסות
ליבי כבר נדם
נשמתי מעפילה
מרקיעה אל הרם
עכשיו היא דואה לקו האופק
עכשיו היא, מנציחה את המושלם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.