ונפשי לא רוגעת הלילה,
כשהלילה הוא כל מה שנותר לי.
לקצור את אשר נטעתי,
זרעים של תקווה, רגעים של אהבה.

ורע לי הלילה. לא יכולה לסבול את עצמי הלילה.
ואיך אעבור את הלילה בשלום,
לנפשי אין מנוח בשום מקום...
והאמת לאמיתה היא - רע לי בגללך.

ועכשיו נראה לי שכל מה שברחתי ממנו, רודף אותי כל לילה -
אין מנוס.
חייבת אני להודות שקשה לי לעבור את הלילה.
אבל אתה ישן טוב הלילה.

והלילה נגזר עלי לחשוב,
לאכול את החרא שלי.
ואתה יודע שהאמת היא-שאני בודדה,
הלילה.

ואין מי שינגב את הדמעות,
אין מי שיגרש את השדים ממחשבותיי וימתיק מרור ליבי.

ונראה לי לפעמים, שהעולם אחוז תזזית,
פרט ללילות, כשהחושך לא מש מפניי,
ורק האור מסנוור את עיניי.
אין אף אחד שיכסה את פניי.

הלילה, סופו של יום... תחילתו של מאבק.