רסיסים של געגוע עטופים חולות זהב
נישאים ברוח אל עבר המדבר.
בסוף כל רגע אתך איך הלב כאב,
לב שבור הוא לב שלם, אלייך הוא שר.
היש ואת שומעת את המיית הרוח,
האם בפעימות לבך החסרות
או אולי דמעותייך.
היש ואת חשה בכאבי, כאב הגעגוע
בזמן שמילותיי כאן נכתבות
הן עטופות במילותייך.
דעי לך היפה בנשים
אהבתי בך נוגעת, כחותם היא על לבך,
צאי ורעי אהבתי על ההרים
מה נאוו פעמייך, מה יפה היא שירתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.