האישה שהכי הערצתי בחיי, סבתא ניצה מסיקה ז"ל, שנפטרה בתאריך
5.2.06. מעכשיו אני לא לבד, את איתי בכל מקום. נכתב חודשיים
לפני פטירתה.
מניחה ראש על בירכייך,
רוצה להנציח את הרגע.
ידך העייפה מלטפת את ראשי,
נותנת לי כח לחייך.
אינך מביטה בעיניי שדומעות כעת,
את שקועה בשאלות ששאלתי
על ימים שעברו - היחידים שלא פגו מזכרונך.
רוצה שתקחי אותי באשר תלכי.
רוצה שתלכי כי קשה לך כבר כאן.
החיים כבדים, וליבי יותר.
רוצה שיהיה לך טוב במקום אחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.