בכתב רועד כותב מכתב. יעד- שומקום.
עוצר לרגע וחושב איך לכתוב את הדמעות שזורמות הם כמו מילים
בנחל העצבות.
מציג עצמו, חותם בדם, מבקש על מצבה לכתוב.
מכתב חתום בדם, כתוב בכתב דמעות, בים ייאוש שוחה עכשיו, טובע
בגלי האלכוהול.

מכתב כואב נשלח עכשיו. יעד- שומקום.
שולח את הדמעות, הדם, הייאוש והכאב למי שלא שומע.
מכתב חתום בדם צף בים האלכוהול.
מראה דמותי עכשיו, למי שרק יכול:

"...איש לא חשוב בדיכאון חמור שמנסה רק לצאת מזה. זאת המטרה של
חייו וכנראה שגם בזה הוא נכשל.
אם תסתכלו היטב לעברו תראו הרבה כישלונות. שימחה או אושר לא
תראו שם.
לפעמים הוא מדמיין את האושר העילאי מאהבת אמת, אבל אז הוא נזכר
שהיא מתה.
הוא לא רוצה להיות כמו כולם, אבל הוא גם לא רוצה להיות עצמו.
הוא לא מצליח לבטא את עצמו ומתחבא מאחורי מטאפורות שהוא לא
יודע עד כמה הם נכונות לגביו.
הוא לא מלאך, הוא בדיוק ההיפך, אבל הוא רוצה להיות.
דבר אחד הוא כן יודע. הוא יודע שמתישהו ימצאו אותו תלוי, נוטף
דם.
הוא יודע שהדם הזה ישחרר אותו מייסורי המציאות שלו.
מבחוץ יש לו הכל אבל מבפנים הוא מרוקן. מרוקן כמו שאף אחד לא
יכול להיות..."