(לפי הלחן של "האנשים החדשים" של עברי לידר)

אנשים קטנים שמשתנים מהר
כשמודעים לזה, זה רק כואב יותר
אולי אם נדבר על זה
נהפוך את זה להיות קצת פחות קשה

אנשים קטנים שרק חולמים גדול
ובעזרת האשליות הם יכולים הכל
במציאות הם רק בסערה
זו רק הרוח שנושבת ואין כלום בתוכה

כשעוצמים עיניים הכל נראה טוב בינתיים
וכשאתה לבד, אתה מבין - זה לא עוזר...

על הפנים עיניים שואלות
האם זה רגש אמיתי או סתם דמעות מבלבלות
כשהמכה יותר מחזקה
אז עוצמת הנקמה היא פי שלוש קשה
לאנשים קטנים שלא עשו דבר
שרק רצו ליהנות ממשהו לא מוכר
וכשעכשיו עומדים על סף תהום -
"להיות או לא להיות" עובר בראש פתאום...

כשתעצום עיניים, אולי תראה יותר טוב בינתיים
אבל אתה לבד, מרגיש עצוב ומפוחד
אולי תפקח עיניים, ותרגיש טוב כפליים
זה יכאב רק קצת, אבל יותר טוב מכמעט...

מה שאומרים, זה לא תמיד נכון
מרוב שקרים וסילופים עוד תישרף הלשון
ולפעמים יש כאן קצת יותר
ממה שמספרים, במקום אחר
החיים טובים וכולם נהנים,
מעשנים ומשתכרים - אנחנו מגניבים!
אולי מספיק?! אנחנו לא קונים
שזה עוזר לכם להיות אנשים גדולים...