אני לא מאמינה שאני עדיין פה... עדיין רוצה לדבר איתך, מציקה
לך כל כך... לא רוצה להציק לך... לא רוצה שתכעס עליי. לא רוצה
שתשנא אותי. אני יודעת שלא תסלח לי אף פעם. אבל הלוואי והיית
נותן לי הזדמנות... הלוואי והיית יכול להרגיש איתי כמו שאני
מרגישה איתך. הלוואי והיית יכול לדבר איתי, על כל מה שאתה
מדחיק... על כל מה שלא דיברת עליו עם אף אחד... כל כך רוצה
להגיד לך את כל זה ועוד המון דברים. אבל אני לא אגיד. אף פעם
לא יהיה לי את האומץ להודות בזה. לא יהיה לי את האומץ לעמוד
מולך ולהסתכל לך בעיניים. אני לא מצטערת על מה שקרה איתה. ואני
הייתי חוזרת על זה שוב. רק יודעת שאתה לא תסלח לי על זה בגלל
הרגשות שלך אליה, הרגשות שאתה מדחיק. הרגשות שאתה לא תודה בהם
בפניי. יש לי כל כך הרבה להגיד לך. כל כך הרבה דברים שהייתי
רוצה שתדע. ואנחנו אפילו לא מכירים אחד את השני בכלל.
גרמת לי להרגיש בבית, להרגיש שאני שייכת למשהו. גרמת לי להרגיש
נוח. הלוואי והיית מרגיש ככה איתי. אני נזכרת בפעמים שיצאנו
אני ואתה. אתה בנאדם טוב, למרות שלפעמים אתה מכאיב לאנשים בלי
לשים לב. אתה נראה טוב, ביטחון עצמי גבוה.... אבל אף אחד
מאיתנו לא מושלם. אני לא רוצה אותך. לא רוצה את ההזדמנות הזאת.
ואם תהיה אי פעם, אני לא אנצל אותה. אני נשבעת שאני לא אנצל
אותה. נשבעת לעצמי. רציתי אותך, אבל זה עבר. זה עבר כשלא סלחת
לי. חשבתי שתהיה הוגן ותיתן לי הזדמנות להכיר אותך. לא נתת. אף
פעם לא תיתן. אני לא מנסה לחוות את מה שיש לך איתה. אני יודעת
שלנו לא יהיה את זה, ולו רק בגלל שאתה אוהב אותה. אף פעם לא
רציתי לתפוס את מקומה. לקחת את מה שיש לכם ולהפוך לשלי. רק
רוצה להגיד שיש כל כך הרבה. כל כך הרבה דברים שאני רוצה
שקשורים אליך. כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה להגיד לך. כל כך
הרבה סיטואציות שהייתי רוצה להימצא בהן איתך.
זה יעבור. אני אשכח אותך יום אחד. כמו ששכחתי אנשים לפניך. לא
רציתי לשכוח אותך, קיוויתי שנוכל לדבר כמו בני אדם יום אחד.
אני טעיתי, פגעתי בך כשזה לא היה מכוון אליך. אלוהים יודע שאתה
האדם האחרון בו רציתי לפגוע. אני לא אבקש סליחה. לא ממנה. אתה
לא שופט נכון, לא לטעמי, אבל מי אני שאגיד לך את דעתי?
אתה אחד האנשים היחידים שנתנו לי להרגיש טוב. אחד היחידים
שהרגשתי חופשיה לדבר איתם על כל נושא שבעולם. היחיד שאני לא
רוצה לשכוח, לא רוצה לריב איתו, לא רוצה לפגוע בו. רק רוצה
שיום אחד תבוא ותגיד שאתה לא כועס עליי יותר, שתבוא ותגיד שאתה
לא שונא אותי. שיום אחד תגלה את כל זה ועוד דברים רבים כל כך
שאני רוצה להגיד לך.
אל תענה על זה. יכול להיות שאני טועה ושכל מה שכתוב פה לא
נכון. אני לא יודעת. אל תענה לי על זה. אל תגיב על זה. זה רק
דברים שהייתי רוצה שתדע אבל אפילו אין לי את האומץ להגיד לך
אותם. אתה בטח צוחק עליי ועל הטיפשות שלי. ואולי אני צודקת
ואתה רק לא מודה בזה. אני לא רוצה לגלות אם טעיתי או צדקתי.
אני לא רוצה שתגיב על זה. אני לא רוצה שתספר על זה לאף אחד.
אני לא מאמינה שיום אחד נוכל לדבר כמו אנשים מתורבתים. מאוד
הייתי רוצה, אבל אני אפילו לא מאמינה בזה. אני מצטערת שפגעתי
בך. ואני יודעת שלא תסלח. רק רציתי שתדע מה יש לי להגיד לך.
השארת אותי בלי מילים. כי כל מה שאני אגיד, לא תחשיב אותו אלא
ככלום. רק אגיד לך שלא כוונתי הייתה לפגוע בך ישירות או
בעקיפין אבל אתה לא צריך לדאוג, אני כבר לא שם כדי לחזור על זה
ועל הטעויות שלי. מקווה שיום אחד לא תשנא אותי, זה הכול.