-
מה תאמר אם בכף ידי
אשא ציפור שיר נרעדת
ואאגרף אצבעותיי באחת?
כזו היא שתיקתך הכנועה,
רק רחשי הסדק הנבקע נשמעים מבעד זגוגיות עיניך.
נשמתך כמהה למלל ולפלל ואתה סוגרה,
עוטף בטלאיי כאב קטנים
ומאגרף ידיך אל חזך העייף;
נותר דומם.
הו איש יקר,
שלח דאבונך אל מעמקים,
תן לשירתך לפרוש כנף.
שוב אל חיקי אשר יאהב
כל אשר הינך
באשר הינך.
צר לי שאין אפשרות לנקד את השיר, זה היה תורם כאן
10.2.06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.