מוזה לא מובנת,
בחשיכה עומדת,
חסרת שם,
עם פנים שבורות...
ואני יושב מולך,
חסרת פנים,
ושיער גולש,
ואני שומע עצמי,
שומע אותך,
נושמת...
מראה שבורה,
שלא מראה,
רק שתיקה מרה,
וזה לא מספיק,
והזיעה החמה,
אומרת אמת,
חלום,
לגעת בליבך,
לדבר.
פורקן שלם,
של מחשבות אבודות,
והרוח תיקח איתה,
עוד איזו מוזה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.