אפרת פרקש / אהבה של אישה |
אצבע את גופי בשחור
בעוד נשמתי תזעק בכחול
אשלח זרועותיי לשמיים
אבכה עליי ועלייך
כי היינו שתי תמימות
ובטחנו בשירת הציפורים
אנעץ שנית בלבי המדמם
את זכרונך בקיץ ההוא
פושטת את אותה השמלה
קול צחוקך מצלצל בינות פרחים
אבכה על אותה תמימות מטופשת
אשר באשמתה האמנו
שהעולם מסוגל להבין
אהבה של אישה
28.1.2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|