[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









מתפרפרים
מלחמת אחים.שני זכרים נלחמים על טריטוריה


מתפרפרים
נימפית הסרפד


מתפרפרים
עוף ישר וימינה


מתפרפרים
פתחה שולחן


מתפרפרים
ג'וניור על הלחי כמקום לינה




הם נקראים "נימפית הסרפד". מהיפים שבפרפרי ארצנו. צבעי הכנפיים עזים במיוחד
וכביכול מזהירים כל טורף פוטנציאלי שהם רעילים אך למעשה הם מתחפשים. אין הם
רעילים כלל. הם וזחליהם ניזונים מצוף פרחים של לנטנה, והכתלית. עלי הסרפד
משמשים לזחל מחסה כשהוא עוטף עצמו בעזרת קורים בגליל ממנו הוא גם ניזון ,
ב-13.11.2005 פגשתי בהם לראשונה על הדשא והמדרכה שליד ביתי . ערכתי להם סידרת
צילומים, ניצלתי את תכונתם למנוחה על משטחים ישרים- מדרכה , סלע או דשא כדי
לספוג את חום השמש כדי לצבור אנרגיה, תמיד באותו מקום בשעות הצהריים  12.00-
14.00 .באם ענן כיסה השמש קיפלו כנפיים. הם שבו כל יום אל אותה פיסת מדרכה
והדשא לידה.זו הטריטוריה שיש להגן עלייה בחירוף אפילו במחיר כנספיים מרוטות.
עם הזמן למדתי איך להתקרב אליהם. לאחר ששיחקו במרומים היו שבים ונחים ואף
איפשרו לי לגעת בהם. מספר פעמים  נחתו על ראשי ועל ידי המושטת.
התמונות אינן מבויימות. כשקירבתי יד לעבר הפרפר הוא שם עלי רגל, וואו!! איזה
יופי לי הוא שאל"אני כבד"?
"מה פתאום" עניתי "הרי לא אכלת עדיין צהריים". נו אם כן הוא טיפס ועלה על כף
ידי. מאותו רגע נקבע זוהי הטריטוריה שלו ממנה יכול להשקיף על הנוף בקלות
ולראות אם איזו פרפרה מתקרבת או איזה זכר פולש שיש לגרשו מן הנחלה.
לנימפית הסרפד יש שתי נקודות שחורות כחלחלות על הכנפיים האחוריות הן באות
להטעות את הטורפים, כדי שתיראנה כעיניים. בכנף הקדמית יש בלוטות המפרישות
פורומונים המושכים את הנקבות . הצד התחתון אפרורי ואולי משמש להסוואה.
הצלחתי לצלם סרטון וידאו קצר שמראה את הפרפר על ידי , ממריא ושב ונוחת שנית על
ידי המושטת.
סדרת תמונות אחרונה צולמה ב-16.3.2006. בצלמי אותו פעם אחרונה נראה כאילו נלחם
עם זכר מתחרה על הטריטוריה, כנפיו היו  מרוטות ומסמורטטות.  אך הוא המשיך
לעוף .
עלי עץ האזדרכת שליד החלו ללבלב והסתירו את השמש מהמדרכה עליה היה נוהג
להתחמם, כך שהיה עליו לחפש טריטוריה חדשה. כמה מטרים משם חנתה מכונית כסופה
והיא הפכה לנחלתו. בעל המכונית, שכני אלון אף הושיט יד והפרפר נחת עליה כמו
שעשה כשאני קירבתי יד אליו.
ב-  25.4.06 . פגשתי פרפר נאה ודומה לשלי  וצילמתיו מוצץ צוף כ200 מטר מביתי.
מה למדנו? שהם חיים יותר משישה חודשים. די שומרים על אחוזתם. אוהבים לצפות
מגבוה על הסביבה. צמדים למקומות מוכרים ששם הם חשים בטחון והטריטוריה מוכרת.
אוגרים אנרגיה מן השמש ומחום המדרכה. הזכר מושך את הנקבה בעזרת פרומונים
ריחניים שמופרשים מנקודות בקצות הכנפיים הקדמיות. הוא שומר בחירוף נפש על חלקת
אלוהים הקטנה שלו ולא מניח לשום זכר אחר לחדור אליה.
באוקטובר 2008 הגיע מספר ארבע והתנחל על אותה מדרכה.בתחילת פברואר 2009 נצפו
שני זכרים אחד ליד השני. לאחד כנפיים קרועות מרוב מלחמות והשני טרי ויפה
כנף.כנראה הפחדתי אותם הם התרוממו ופתחו בקרב אווירי. את המרוט לא פגשתי מאז.
נראה שכוח הוותק לא עזר הפעם. עכשיו יש לי תצפית על מספר חמש שהגיע כמצופה
ב-9.11.2009. אני מניח שהטריטוריה טבועה בגנים. במידה ומת האחד הרי שאחיו שגם
בו טבועה הנחלה כ-g p s ממלא את החסר.זה גם מעניק לאבולוציה יתרון ,השבים
מאירופה לא צריכים לחפש נחלה.לכל משפחה נחלה משלה וכך נמנעות מלחמות ובזבוז
זמן. המלחמות היחידות הן בין שני אחים זכרים.
http://stage.co.il/story.html?preview=1&story=537343983







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כותבים מוכשרים
מפרסמים את עצמם
במעין אנונימיות
בפרהסיה. רציתי
רק להגיד לכול
האנשים שכותבים
ביקורות שליליות
והורסות ולא
מנסים לבנות:
כול היופי הזה
מסביבכם ואתם
מתעסקים
באינטריגות
קטנות ומטופשות.
חבל לי עליכם...


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/2/06 7:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק מיוחס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה