New Stage - Go To Main Page


אני באמת לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי,
זה באמת מטומטם, אני יודעת איפה הטעויות שלי,
אני יודעת שאני צריכה להרפות, כי רק אז הדברים יצליחו,
אבל אני פחדנית.
אני כל כך פחדנית, אני מפחדת להיות לבד.
אז אני לוחצת, איכשהו אני תמיד לוחצת, ואז מרפה מהר מדי.
מה כבר מפחיד בלהיות לבד?
שאתה לבד, יש לך זמן להכיר את עצמך,
אז ממה אני מפחדת?

אני מרגישה כאילו אני זאת שהורסת דברים,
והכוונה לא רק ביננו, פשוט, אני יודעת שאני מסוגלת,
אני מסוגלת לעשות המון דברים, ואני פשוט לא עושה.
חבל...
אבל דבר אחד שכן למדתי, שאין סיבה להגיד סתם חבל,
אם יש אפשרות לשנות את זה. פעם הלכתי לפי הרצונות שלי,
אין שום סיבה לא לעשות את זה גם עכשיו.
עדיף להתעורר בזמן, ואל להמשיך להגיד חבל,
אז אני הולכת, כי הגיע הזמן להתעורר.


(16.1.06)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/3/06 0:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה