לימור סיפורן / צרחה |
יד מושטת מעלה
לאחוז את האוויר,
והוא נגמר.
צרחה, מליון דמעות,
צליל אחד, קורע.
מי יודע מה יהיה
מחר.
אלוהים,
אחוז בידי,
משוך אותי אליך
תן לי לנשום.
אלוהים,
חזק אותי,
רק אתה שומע,
תן רק את היום.
דמעה שקטה, בוהקת
זולגת מטה,
מבקשת אהבה.
בכי מסתגר בעצמו,
זמן מורגש,
אין תקווה.
אלוהים,
תן לי לנשום
תן רק את היום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|