New Stage - Go To Main Page

איתי חכמה
/
התקדמות

את פה
אני פה
שתיקה.
לשאול אותך אם את רוצה שנתקדם הלאה או לא.
אולי עדיף שלא, זה אמור לבוא ממך. זה מה שאמרו לי לפחות, "בנות
הן אלה שצריכות לשאול לאן היחסים מתקדמים, לא הבנים!"
השתיקה ממשיכה.
"אז מה?" איזה שאלה מטומטמת, טוב... מה אני אמור להגיד? השתיקה
מתחילה לעצבן.
"אז מה?" יופי! תחזירי לי בתשובה, מאוד חכם... מאוד חכם...
עכשיו הכדור שוב בידיים שלי. מה שנותר לי לאמר זה 'אז מה קורה
בינינו?' אבל המילים לא יוצאות מהפה. מה אני עונה עכשיו?
"לאיפה נלך?" טוב, שאלה מקובלת, לא? לאיפה נלך...
הרגע נפגשנו, טבעי לגמרי שאני אשאל אותה לאיפה נלך, זה לא
שקבענו מראש לאיפה אנחנו הולכים.
"לא יודעת... אתה רוצה ללכת לבית קפה?" מה בית קפה עכשיו? מה
הקשר בית קפה? כן, יום שישי בערב. אני נפגש איתך, רוצה אותך לא
יכול להגיד לך שאני רוצה אותך אבל מה שממש בא לי עכשיו זה
פאקינג בית קפה! אולי באמת בא לי בית קפה? טוב, ננסה...
"למה לא.. בואי לבית קפה. נלך לגרג?" שונא בתי קפה.
במיוחד את הגרג, אבל זה מה שהכי קרוב עכשיו, לא בא לי לנסוע
רחוק. מה עוד שאין לי הרבה דלק.
יופי, נוסעים לגרג.. מדברים על שטויות, על צבא, שום דבר
קונקרטי, מדברים סתם מעבירים את הזמן, כמו שני אנשים שיושבים
בנפרד בתחנת אוטובוס ופתאום רואים מישהו נחמד ומתחילים לדבר
איתו. לא שזה קרה לי פעם, שמעתי שדברים כאלה קורים. אני בד"כ
אחד ששותק בתחנות אוטובוס אם אני לבד. מה יש לי לדבר עם עוד
מישהו שיושב שם? סתם בנאדם. זה לא שאני יותר טוב ממנו, פשוט לא
מעוניין לדבר איתו.  אין סיבה, טוב? לא רוצה!
אז בקיצר, נסענו לגרג. אחרי רבע שעה הגענו. החניתי ת'אוטו
והתיישבנו שם.
אחד מול השני, כמו שני חברים טובים. סאמק!
המשכנו לדבר דיבורים סתמיים שלא ייצא מהם כלום. אני ביישן, היא
ביישנית. ממשיכים לדבר. אני רואה מאחוריה זוג מתנשק בלהט, היא
ממשיכה לדבר. אני מתמקד בהם וחושב למה אנחנו יושבים
ומדברים והם מתנשקים, אני נכנס לתוך הלהט שלהם.
"אני יכול לשאול אותך שאלה? מה קורה בינינו?" מה?
מאיפה זה בא לי? מתוך הלהט זה פשוט נשלף. אני לא הייתי מוכן
לזה, רגע רגע רגע... בוא נעצור. בוא נאט ת'קצב. אבל מי יאט?
זה אני שאלתי! מה אני עושה? מה אני עושה??
"לא יודעת... מה נראה לך?" רבאק! שוב פעם השאלה קופצת אליי...
זה לא אני אפילו שאלתי ת'שאלה זה הלהט שאל. טוב, יאללה, נזרום
עם הלהט.
"אני אין לי מושג. בגלל זה אני שואל אותך. מה אנחנו זוג? לא
זוג?"
"נראה לי שאנחנו זוג. אנחנו ביחד."
"זה שאנחנו ביחד זה אני יודע. אבל טוב לדעת שאנחנו זוג. אבל
בואי קצת ניקח את הדברים הלאה, את יודעת למה אני מתכוון."
"אמממ... (מחייכת) אני גם חושבת ככה."
הסתכלנו אחד לשני בתוך העיניים. הייתה אהבה. הראשים שלנו
התקרבו לאט לאט אחד לכיוון השני וקינחנו בנשיקה.
עכשיו הזוג שמאחוריה הסתכל עלינו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/3/06 20:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי חכמה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה