כשהיה חשוך וקר, ולא היתה סיבה
ימים עברו לאט ללא כיוון ומטרה
הכל שחור-לבן, אין צבע או צורה
ולא רואים שביב של אור בקצה המנהרה

לאט לאט נסעתי שם, בכביש ללא תמרור
ולא ראיתי שם נתיב, מה מותר ומה אסור
הבערתי אש להתחמם, גפרור ועוד גפרור
ואז לפתע התקרבת כמו מתוך ציור

וכשנדלק האור ראיתי שם אותך
בזוהר שהיה סביבך, היית יפה כל כך
ובאותה שניה חיי התחילו בך
הדרך שוב ברורה לי, אני צועד איתך

האור דולק, נעים וחם, ואת כאן לידי
השביל סלול, ואני רץ, ידך בתוך ידי
ולא מוכן עוד לעזוב, לחזור לחשיכה
ולא אחזור להתחבא מתחת לשמיכה

כי כשנדלק האור ראיתי שם אותך
בזוהר שהיה סביבך, היית יפה כל כך
ובאותה שניה חיי התחילו בך
הדרך שוב ברורה לי, אני צועד איתך

הזוהר שאופף אותך, האור בחיוכך
החום המלטף אותי ישר מתוך ליבך
האהבה אשר נתת לי, הכוח, השמחה
יותר אני כבר לא חוזר אל תוך החשיכה

תודה לתידי על העזרה הענקית עם הלחן
ותודה לראובן חיון מלהקת "אינזים" ואולפני UNDERDISC
על העבודה המדהימה בעיבודים והנגינה