New Stage - Go To Main Page

יובל רפפורט
/
המשורר

המשורר. (014)

כתבתי להם  שבועת אבירים,
כששחקנו בחרבות עץ.
היינו תמימים, הרגשנו
גיבורים.
יכלנו הכל עם קשת וחץ.
כתבתי להם את המנון הקבוצה,
בתנועה, בליל מדורה.
כששרנו אותו, בערה אמונה,
הרגשנו גאים נורא.
על מדים, כתבתי להם שירי-לכת,
טובלים בדם ובדבש.
כשנלחמנו, האדמה היתה מחיכת,
כל מבצר שתקפנו קרס ונכבש.
כשהיינו במיעוט,
כתבתי נגד המשטר.
מלאתי את כלם בחזון מלוא חזה.
ואז הם אמרו שבלעדי אי-אפשר,
שאני לא משורר אלא נביא וחוזה.
כשנצחנו גם שם, נצחון מוחץ,
נהיתי עשיר שאין מלים לתאר.
ואפלו שהדגל שלנו התנפנף מכל עץ,
לא הפסקתי לשיר על מחר טוב יותר.
אפלו עכשו בגלגלת נקובה;
אני שר לתולעים שיר לעיסה מתוק.
מעבר לפרחים, מעבר לתקוה;
מעולם לא ידעתי לשתוק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/4/06 7:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל רפפורט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה