|
צללים עטופים באורות הנחמה
קולות לוטים בדומיית החשכה
כשהדמעות נוטפות במהירות הולכת וגדלה
והמוות מחכה ממש מעבר לפינה
תרועות המלחמה נשמעות למרחקים
צועדים עוד צעד אל תוך קיברי אחים
ומריחים את הגופות
שבזיכרוננו כבר נצח נרקבות
ואין הולך ואין בא
מרוב הצער כבר אבדה התיקווה
והפרש חוזר בדהרה מחרישת אוזניים
מניף את חרבו בשם האל שבשמיים
והשמש נאבקת על זכותה לזרוח
בדיוק כשהעולם כבר עמד לשכוח
והתיקווה מחכה בדמות של סוסה לבנה
מרצדת באחו בגאון ובשלווה
והדמגוגים נואמים ושולטים בעולם
סוחפים אחריהם כל עלם ואדם
ובשליטה מהפנטת הרובוטים המתוכנתים
מבצעים קשת רחבה של מעשים נוראיים
והפרש הרכוב על הסוסה הלבנה
דוהר בין הקברים ונהנה מהשקיעה
מנקה את חרבו נוטפת הדם
ומחייך חיוך שאיננו של אדם. |
|
|
מי האחראי לזה
שאני חיה?????
אחת שלא מרוצה
מזה שהיא חיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.