אבישג השונמית היפה
פושטת בגדיה לכבודו
ועם כל צעיף הנושר מגופה
חשה את עיני המלך הכבויות
מביטות בה בחוסר עניין,
ביופיה המתבזבז -
על עצמותיו הקמלות.
הוא כל כך בודד
והבדידות שלו עוטפת אותה
היא כה בודדה בעולמה.
דמעות בודדות זולגות
מליבה של אבישג השונמית היפה,
ומנסות להחם את גופו של המלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.