בליל כוכבים
זהירים,
חלמתיך בנרות חיי,
כשמש הארת דרכיי
מלובן הליכותייך
עקבות ילדייך.
מפלח פיסת שמיים
עמוקה,
שחור תהום
מקלף מעליי
קונכיות חיי
בתפילה נחרצת
למול עמודי
ילדותי האובדת
המסחררת
חושיי הנעלמים.
בלילות ללא שינה,
כשאני משחק
עם עצמי...
את משחקי אהבתך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.