נמאס לי לסלוח
שוב ושוב
אתה היית לי אדם חשוב
ואותה האהבה שהייתה בינינו
לא תשוב
אולי נדבר, אולי שוב נסתדר
אבל זה יהיה משהו אחר
נמאס לי בכל פעם להיזהר
להסתכל מסביבי בפחד
כדי לא להישבר
זה עוד חור בלב
רק שהפעם זה יותר כואב
הכל מתערבב
אני הופך לשונא במקום לאוהב
ואני לא יודע מה בכלל אתה חושב,
אם אכפת לך...
זה לא העולם שלי
ולא שלך
ואני יודע שזה לא קרה בגללי
ואולי גם לא בגללך
זה באמת לא משנה,
לא רוצה להיפך לשונא
אבל פתאום, בבת אחת, הפכת שונה
אני רק מתפלא
איך גוף אוהב כל כך מתכלה
קצת נמאס לי לשחק את תפקיד
"המדריך שנותן ועוזר תמיד"
וכשאני נפגע, ונהיה לי כל כך רע
אני נותר לבד, ללא כל עזרה,
ללא כל חבר שנמצא איתי בשעת צרה...
אך לב אוהב
לא משנה עד כמה הוא כואב
שוכח מהר מאוד את כל מה שהיה
ומייד מתפנה להציע עזרה.
לא אשתנה.
לא בגללך... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.