דיברתי עם עצמי לגבי מחר.
וכשראיתי את קירות המחאה הלבנים
ידעתי שלא השתנו הדברים.
אותן הכתובות, אותם השקרים
אותן צעקות ודיבורים
אותם הקרבות בין לבנים ושחורים
המשכתי ללכת. בין הכתובות ראיתי ילדה עם דמעות,
והיא לא דיברה והיא לא בכתה.
ועל פניה ראו את המציאות,
ואני התמלאתי כולי חרדה, ממלמל לעצמי שאולי זאת הברירה.
אותן הכתובות, אותם השקרים
אותן צעקות ודיבורים
אותם הקרבות בין לבנים ושחורים
ובאותו המקום הגיעה המחר, השמש זרחה
והאירה את אותן כתובות המחאה.
שום דבר לא השתנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|