אף פעם לא אהבת אנשים
העדפת לשחק לבד, עם עצמך
וכבר מזמן הפסקת לחפש מישהו שיתאים
אתה תמיד נשאר מאחור,
אבל בכוונה,
כי אף פעם לא רצית,
להיות חלק מקבוצה
ושוב אתה נשאר לבד,
אחרי שכולם הלכו
מפסיד בתופסת לבדידות
אבל אתה אוהב את זה
אתה אוהב את השקט, בלי אף אחד
אולי יותר מדי,
יותר מדי לבד
ותמיד כשכולם שמחים
אתה עצוב, כי הם הכלל
אף פעם לא תוכל להיות כמו כולם
וזה חבל
ועכשיו הילדים קוראים לך לבוא לשחק
אבל אתה לא רוצה, מעדיף להישאר לבד
ואתה הולך ומתרחק,
כי אתה חושב שככה, תהיה מיוחד
ושוב אתה נשאר לבד...
אז שוב תכנס לחדר, תנעל את הדלת, ואל תתן לאף אחד להכנס
אתה כבר בטוח שלא תצא, אין אף אחד בחוץ, אתה כבר הפסקת לחפש
ושוב אתה נשאר לבד...
מילים: אסף וינר |
