בודד בלילה
ארוך בלעדייך,
נופל בשלל
כוכביו
לתוככי עיניי
הבוכיות-
את שמך
העדין,
הגואה בלבבי
מתוך התשוקה
מתוך האהבה.
ואני פורם
אט אט
את חבלי
הגעגוע,
בשקט הנורא
המבטיח רבות,
לשווא.
מחבקני בהירהורי
חיים אפסיים,
המעלים שוב
ושוב
שאלות המציאות
הכפויה
מתוך הצער,
שבבוקר החדש
שגווע לאיטו
למטר דמעותיי
האין סופיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.