New Stage - Go To Main Page

אליק אוסטר
/
עקידה

כשהוא אמר "עולה",
הייתה שתיקה. חישוב קצר
אני אקריב, הבין.
וגם ידע: נגמר.
בבוקר הוא השכים. חבש את החמור. הלך
עם בנו עם יחידו
עלה להר

וגם כשהכל נגמר בכי-טוב, ואלוהים
נגלה אליו, הראה לו את האיל, הבטיח כוכבים וחול -
           הוסיף לשתוק.
הניח את המאכלת, פרם החבלים
באצבעות הרועדות
לקח את בנו
ושב אל נעריו, רוחות ההר מאחוריו בוכות.

אחר-כך חי שנים בבאר-שבע. אומרים, נשא אשה, הוליד בנים
אבל הקפיד לנעול את השמים. לשווא התחננו אליו הכוכבים
וגרגירי החול ברוח רחשו -
           שתק.
בצחוק הילדים ובבכיים
אזניו אטם
מבלי לשמוע את הקול נשבר אל ההרים
ומבקש
את בני
        את יחידי
                   את אברהם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/3/06 17:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אליק אוסטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה