שקיעה בסתיו על חוף הים,
ואנחנו שרועים על החול,
שמיים סגולים טובעים בכחול,
והכימיקלים בינינו.
העולם מתפרק מול עינינו,
אש מלבבת ויפה,
הורסת כל דבר בדרכה.
גשם ראשון שוטף זוהמה,
היא הצטברה במשך מאות שנים,
והיום מישהו החליט לסלק אותה,
והיא שוכבת, אילמת,
חושבת על עתיד רחוק,
ועל בית קטן בערבה,
אנחנו עדיין על החוף מדמים,
אולי יש חיים יותר טובים,
ומגיעים למסקנה שהיום,
זהו זמן לאהבה.