אלון כץ / הליפסטיק שלה |
אני לא אופטימי, באמת שלא.
זה פשוט שכשהיא מנשקת,
היא מרטיבה את שפתיי
באהבה שלה.
אז אני מחייך,
כי יום אחד,
כשהיא תפסיק לנשק,
ושפתיי יתייבשו
הן לא יכאבו בפעם הבאה
שאחייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|