כול מה שרציתי זה לדמוע
עטופה בך בלי בושה.
ועשיתי זאת,
נטולת עכבה,
ידי סביב כתפיך,
ירכי על גופך הארוך
הנבוך.
והיאוש מכה בי עד חורמה.
ולא יכולתי אחר כך
להיות מספיק אמיצה
כדי לומר לך במילה.
"אני אוהבת אותך"
למרות שביקשת.
"תגידי"
"תגידי מה את מרגישה "
ואני רואה אותך לי כבית
חוף מבטחים
ואותי לך כאשה.
ורק ראשי ההגיוני
מכה בי במחשבה.
אל תהיי טיפשה..
זו רק פנטזיה
פנטזיה ארורה...
פסח 94 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.